תומר ספיר / מרכז ההסברה

אוצרת: נטע הבר

12.3.2016-8.10.2016

התערוכה מרכז ההסברה התפתחה לאורך שנת עבודה, במקביל לפעולת השימור והפיתוח של בית חנקין. במהלך השנה ערך ספיר מחקר אישי, א-מדעי, התר אחר האבולוציה של המקום. הוא למד להכיר את בית חנקין, את אוספיו הייחודיים ואת הסביבה הטבעית והאנושית בה הוא מצוי. המקום הפך, לזמן שאול, למרחב הסטודיו הפרטי שלו.

המיצב נבנה והתפתח בתהליך אטי ומתמשך, וצמח באופן אורגאני מתוך המקום ומאוספיו, כתהליך של פרימה ופריסה מחדש. ספיר נבר בקרביים של המוזיאון, פתח כל מגרה, שלף מוצגים שהיו חבויים מעיני הקהל שנים רבות, והציבם מחדש בהצבה דחוסה ושכבתית. בהצבה מוטמעים פריטים שונים שאסף ספיר מהסביבה, עבודות קודמות שלו, וכאלו שנוצרו עבור התערוכה, וכן פריטים שנאספו או נוצרו על-ידי תלמידי בית הספר והגן.

בבסיס התערוכה עומד האוסף כאסטרטגיה אמנותית ופוליטית. ספיר, בניגוד לפרקטיקות מדעיות ומוזיאליות, משבש את פעולת התיווך, מנתק את האובייקטים ממקור או מהגדרה, ומציב אותם כאובייקטים אנונימיים, נקיים מאינפורמציה, חסרי היררכיה ומנותקים מהקשר. הוא יוצר מרכז הסברה בדוי, אבסורדי ושקרי: מרחב פרום, לא מחייב, המעלה שאלות וסתירות, ומצפין הצעות שונות לפרשנות ולפענוח. רק במבט ראשון ולרגע קט בלבד, עולה תחושה מוכרת, כאילו נכנסת למוזיאון הטבע הישן, בעל גוף הידע הסדור.

אווירת החג המקבלת את המבקר בכניסה, הופכת באחת למופע מורבידי עמוס פרטים והפתעות. במרכז התערוכה ניצבת מסכת המוות של האמן, גופו תלולית מאדמת העמק, ועל הרצפה מונחים, כהכנה לעלייה למוקד של האמן את עצמו, שורשי הפרדס המשותף, שנעקר בכפר יהושע באותה עת. שלט הניאון "הובלה לסביבת קבורה זרה"– נוסח הלקוח מלוחית שנמצאה בבית חנקין, קושר את מרכיבי התערוכה בקשר סתום, הסובב סביב כליה וכישלון. כוחה של התערוכה הולך ומתגבר לנוכח ההבנה, כי במאוזוליאום המורכב שהציב ספיר, ניצבת נכוחה תחושת בדידות וזרות, תחושת כישלון תרבותי וחברתי, ומתפורר הזיכרון הקולקטיבי.