הכותרת ״אדם לעומת חרקים״ – מבטאת את הקונפליקט הקיים מאז ומתמיד בין האדם לבין הטבע. כותרת זו נכתבה לפני יותר מארבעים שנה, והיא מעידה על תפיסת עולם אַנתרופּוצֶנטרית - כלומר, זו ששמה את טובת האדם במרכז. כיום, לשמחתנו, מובילה הגישה הבּיו-צנטרית - אשר שמה את הביולוגיה במרכז, ומאמינה שלאדם אין מעמד מיוחד במערך הביולוגי בטבע.

בעת הקמת התצוגה של בית חנקין בשנות ה- 70, הייתה נהוגה "מלחמה בחרקים" תוך התעלמות מהתועלת שבהם. בימים ההם נעשה שימוש רב בהדברה כימית, מבלי לקחת בחשבון את הנזקים שהיא גורמת. השימוש הנרחב בחומרי הדברה חזקים גרם להכחדה המונית של מינים, כיוון שהרעלים לא התפרקו והמשיכו לעבור מחיה לחיה בשרשרת המזון.

מכל בעלי-החיים  - החרקים מהווים את הקבוצה העשירה ביותר במגוון המינים שלה בכדור הארץ. הם מהווים בסיס חשוב ביותר במארג המזון בטבע ובחקלאות, וחשוב ביותר לשמור עליהם. מחקרים רבים מעידים, שכבר עשרות שנים קיימת הכחדה מסיבית של מיני חרקים, והתופעה מדאיגה מאוד.

מצד שמאל אתם יכולים לראות דורסים שהורעלו הרעלה מישנית, ומתו כתוצאה מאכילת מכרסמים מורעלים. היעלמות העופות הדורסים בעקבות הרעלות המכרסמים, הביא בסופו של דבר לעלייה בכמות המכרסמים.

כיום נהוגה בארץ הדברה ביולוגית. זו משתמשת באמצעים אקולוגיים ובשיטות ביולוגיות כמו פטריות או בעלי-חיים מועילים. דוגמא מוצלחת לכך, היא ההצבה בשדות של תיבות קינון לתנשמות ולבזים, אשר טורפים מכרסמים, ובכך נשמר האיזון בין טורף לנטרף.

דבורת הדבש בויתה על-ידי האדם לפני אלפי שנים לשם ייצור דבש, אך כיום ברור ששירותי ההאַבָקָה של דבורת הדבש חשובים עוד יותר מהדבש עצמו. מרבית הפירות בחקלאות היום תלויים בהאבקה של דבורי הדבש, ושל חרקים נוספים.

כחלק ממשבר המגוון הביולוגי בטבע, קיימת היום בכל העולם תופעה של העלמות דבורי הדבש מהכוורות. חומרי ההדברה בחקלאות הם אחד מהגורמים לכך. הדבורים ניזונות בעצמן ומאכילות את הזחלים הצעירים מחלקי הפרח – אבקה וצוף, שעמוסים בחומרי הדברה.

אלברט איינשטיין טבע את המשפט "אם הדבורים ייעלמו מעל פני האדמה, יוותרו למין האנושי רק ארבע שנים לחיות". איינשטיין ביטא בכך את התלות העצומה של החקלאות בימינו בדבורי הדבש.

בחלון התחתון אתם יכולים לראות כמה סוגי חלות של צרעות ודבורים שונות. החלות בנויות מחומרים שונים, אך לכולן יש תאים בצורת משושים.