שימו לב, מהו הצבע השולט בתצוגת המדבר? לבעלי החיים יש צבעי הסוואה שתואמים לצבעי הקרקע המדברית. 

הציפורים הגדולות שבתצוגה - שייכות לסדרת דורסי היום, והן מאופיינות במקור מעוקל ובטוֹפָרים,

המתאימים לציד. רוב הדורסים צדים את הטרף בעזרת הטופרים, שהם ציפורניים בעלות קצוות חזקים ומעוקלים. לעומתם, הנשר והרַחָם שבחלון, אינם צדים, והם ניזונים מפגרים, כלומר מחיות מתות. שימו לב להבדל בין ראש הנשר לראש העיט: ראשו וצווארו של הנשר קרחים מנוצות, על מנת שיוכל להכניס את הראש ביתר קלות לתוך קרביו של הטרף.

רבים מבלבלים בין הנשר לבין העיט. דוגמא לטעות כזאת מופיעה בשיר ״עוּף גוזל״ של אריק איינשטיין:

״אל תשכח / יש נשר בשמיים / גור לך״. 

הנשר, בגלל גודלו הרב, נתפס כציפור מסוכנת לבני האדם ולבעלי חיים, אך למעשה העיט הוא זה שמהווה סכנה לבעלי חיים. הנשר איננו מסוכן כלל, כיוון שהוא ניזון מפגרים בלבד, ואיננו תוקף בעלי חיים. כאוכל פגרים, יש לו תפקיד חשוב בשרשרת המזון. הוא נחשב לאחד המפרקים החשובים של פגרים בטבע, ותורם בכך לניקוי הסביבה. למרבית הצרה, התפריט הזה מהווה גם סכנה לנשרים בארצנו: רבים מהם מתים בגלל אכילת פגרים מורעלים.

מצד שמאל עומד על האבן החיוְיָאי, שנקרא גם עיט הנחשים, בגלל שנחשים מהווים את עיקר מזונו. החיויאי מכונה כך על שם המילה "חיויא" בארמית - נחש.  

הנשר הגדול, שניצב בצד ימין של התצוגה, גדל פעם בפינת החי בבית הספר בכפר יהושע, ואם תרצו לשמוע את סיפור חייו – חפשו בתפריט את ״סיפורו המופלא והעצוב של הנשר״. כדאי לכם להקשיב.