כלי החרס הם חלק משמעותי מהמימצאים שנחשפים בחפירות ארכיאולוגיות, וזאת בגלל עמידותו הרבה של החרס הצרוף. אופן ההוצאה של כלים מאתר ארכיאולוגי הוא קריטי לשימור הממצא והידע הגלום בו, וחשוב שיעשה באופן מקצועי על-ידי ארכיאולוגים בלבד. רבים מהכלים שבאוסף בית חנקין נאספו על- ידי בני המקום, בעת טיול או עבודה בשדה, בתקופה שעדיין לא הייתה מודעות לחשיבות המחקרית של האיסוף והתיעוד המסודר, ולכן אבדו פרטים רבים וחשובים אודות הממצאים.

כפר יהושע הוקם בסמוך לתל עתיק: תל שמאם. בימי ראשית המושב, פיזרו החקלאים את אדמת התל בשדותיהם, במטרה להשביח את האדמה. רבים מהם מצאו לאחר מכן ממצאים ארכיאולוגיים בשדות. 

מספרת בת המושב, רינה פורת:

״היה תל, כמו שיש בארץ הרבה תילים,  ובזמנו לא הייתה שום הבנה מה זה ארכיאולוגיה ומה זה

עתיקות... והיה מלא שם עתיקות... אף אחד לא שם לב... סיפרו לי אחר כך שאנשי כפר יהושע מצאו

כד למשל, כד שלם, שברו אותו , אולי יש שם מטבעות בתוך הכד. שברו אותו וזרקו. (צוחקת).  [...]

חשבו שזו אדמה קלה, וצריך את האדמה הכבדה שלנו לערבב עם האדמה הקלה אז עם עגלות היו

נוסעים לשם ממלאים עגלה חוזרים למטע מפזרים, חוזרים שוב ממלאים עגלה, וככה לאט לאט

הורידו את כל התל, אבל אם יחפרו בטח יש שם עוד המון דברים למצוא.״