מושב כפר יהושע הוקם בשנת 1927 על ידי חלוצים וחלוצות בני העלייה השלישית. מונעים בלהט הגשמה ציונית, הם בחרו בחיים של עבודה חקלאית בעמק יזרעאל. התכנון האדריכלי של המושב נעשה בידי ריכרד קאופמן, שהיה האדריכל המרכזי של ההתיישבות הציונית. 

הוא פעל על פי תיאוריית ״ערי הגנים״ המודרניסטית, ובה דובר לראשונה על מושגים כגון ״איכות חיים״, ו״שעות פנאי״. ערי הגנים כללו בתוכן הרבה שטחים ציבוריים ירוקים, רובם נועדו לחיי קהילה ותרבות וחלקם לשימוש חקלאי, כגון גינות ירק.

תכנון כפר יהושע מאפיין את החזון האירופאי של עיר הגנים, בכך ששטח משמעותי במרכז הכפר הוקצה לשטחי גינון, תרבות ופנאי. על פי רעיון עיר הגנים – במרכזה של העיר המושלמת נמצאת שדרה ארוכה ורחבה, שמובילה אל ״כתר העיר״ – במקרה שלנו: בית העם. כפר יהושע כולו תוכנן על ציר צפון-דרום, כמו קרדו רומאי, וכך גם השדרה המרכזית, שבה אנחנו עומדים. בשדרה יש שני נתיבים מקבילים, וביניהם גינה -  והיא מזכירה שדרות  המצויות בערים רבות באירופה.

בעשורים הראשונים לייסוד הכפר, בתקופה של חיי עמל קשים ומחסור כלכלי, השקיעו חברי הכפר משאבים עצומים בהקמת מונומנטים בעלי ערך אידיאולוגי ותרבותי רב לאורך השדרה. מבנים אלה משקפים את הרוח החלוצית העזה, האופטימית, ואת השאיפה לבנייה של זהות מקומית מתחדשת בארץ.

בהולכנו לאורך השדרה, ניתן לזהות בכל מונומנט את השפעתה של תרבות אירופה הקלאסית. ניכר כי למרות שהמייסדים, ילידי מזרח אירופה, רצו להותיר את הגלות מאחור – עדיין היה טבוע בהם הזיכרון האסתטי של תרבות אירופה.

*הערה:

דף זה נכתב על פי המאמר של אלי שמיר, ״כל הדרכים מובילות לכפר יהושע״, שהופיע בכתב העת ״קתדרה״ 111, 2004.