ריכרד קאופמן היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי יליד גרמניה, שעלה לארץ בשנת 1920.  הוא הוזמן ע״י מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, כדי לתכנן את ההתיישבות החדשה בארץ.

הידועות מבין עבודותיו היו: המושב הראשון - נהלל, והקיבוץ הראשון - עין חרוד. כדי לתכנן את צורת הקיבוץ והמושב, שלא היה להם תקדים בעולם, נפגש האדריכל עם המתיישבים כדי ללמוד מהם על האידיאולוגיה שתעצב את אורחות חייהם. 

דוגמא ל״עיצוב אידיאולוגי״ - ניתן לראות בצורה העגולה שתכנן קאופמן למושבים נהלל וכפר יהושע. צורת העיגול נבעה מעיקרון השיוויון, שבגללו ביקשו המתיישבים שכל החלקות תהיינה שוות בגודלן, ושהמרחק של כל בתי החברים מן המרכז יהיה שווה.

הפסיפס ואתר הזיכרון הוקמו בשנת 2003, ביוזמתו ובתכנונו של הצייר אלי שמיר. שיבוץ הפסיפס דרש המון ידיים עובדות, ונמשך כחצי שנה, בעבודה קהילתית משותפת של חברי כפר יהושע, מטף ועד זקן.

למבנה צורת מתומן, המזכיר בצורתו את בסיס מגדל המים הסמוך.

רעיון הפסיפס הוא - לבטא את כפר יהושע כנקודת מפגש של תרבויות. על פי שמיר, בוני הכפר רצו להתנתק מאירופה, ומהגלותיות שהיא ייצגה עבורם, אך למרות זאת, ניתן להבחין בתרבות אירופה, שמתבטאת בכל מונומנט בשדרה.

הפסיפס, המשלב ציורים וטקסטים, מזכיר בצורתו מפות עתיקות.

מספר אלי שמיר:

״מקורות ההשראה, היו מצד אחד מפת האבן בגן הנדיב בזכרון יעקב ששם רואים חקוק באבן את המפה של כל הישובים של הברון. וכמובן מפות הפסיפס הביזנטיות שיש במזרח התיכון, מפת מידבה ומפות אחרות, שמבטאות את מפת העולם דרך פסיפס.״

בפסיפס שלפנינו מתוארת מפה סכמטית של ארץ ישראל, ובמרכזה: כפר יהושע. במפה משובצים שמות של שכונות ויישובים שתכנן קאופמן בכל רחבי הארץ, והיא ממחישה את החותם העצום שהוא הותיר על דמותו של היישוב בישראל.

בראש הפסיפס מופיע דיוקנו של האדריכל קאופמן. את מפת כפר יהושע מיקם שמיר במרכז הפסיפס, כאיזכור למאמר שכתב - ״כל הדרכים מובילות לכפר יהושע״, כקריצה לביטוי ״כל הדרכים מובילות לרומא״. העיר פאריס - מיוצגת על ידי אבן אחת אדומה בתוך מפת הכפר,  המציינת - ״אתה נמצא כאן״, בהשראת מפות הפסיפס שיש במטרו בפאריס. העיר רומא מיוצגת בתחתית הפסיפס, שם מצוטט קטע מתוך ציור הקיר הנודע של רפאל, ״אסכולת אתונה״, שנמצא בוותיקן. 

בקטע זה מתואר המתמטיקאי היווני אוקלידס, הנחשב כממציא הגיאומטריה, כשהוא כורע לרצפה וידו אוחזת במחוגה. באותו ציור תיאר רפאל, צייר הרנסנס האיטלקי, את גדולי המדע והתרבות של יוון העתיקה. בכך הוא ביטא את רעיון הרנסנס, ששאף להחיות מחדש את הפריחה התרבותית של העת העתיקה. הופעתו של אוקלידס בפסיפס, מבטאת מחווה לרוח האדריכלות החדשנית, במפעל החיים הציוני של קאופמן.